סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עלילת החמור

מַדָד עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור. [1]

221 יחסים: ממלכת החשמונאים, מארסיאס, מנסיאס, מנתון, מנחם שטרן, מצרים העתיקה, מצרים התלמיית, מצווה, מקדש אדפו, מרד החשמונאים, משה, מזבח העולה, מגפה, מדרש, מדבר, מונותאיזם, מוטיב ספרותי, מוות, מכת חושך, מכת בכורות, מכות מצרים, מינוקיוס פליקס, מיתולוגיה מצרית, מיזנתרופיה, מידאס, אמברקיה, אמונות טפלות, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכוס השביעי, אנטיוכיה, אני, קלאודיוס, אסוציאציה, אסיה הקטנה, אפונים, אפולו, אפולוניוס מולון, אפולוגטיקה, אפיפניוס מסלמיס, אפיון (מדקדק), ארתפנוס, ארטוסתנס, ארכאולוגיה, אריה כשר, אש התמיד, אתאיזם, אתנוגרפיה, אלוהים (יהדות), אלכסנדר שור, אלכסנדר הגדול, אלים אולימפיים, ..., אליהו ביקרמן, אטימולוגיה, אטיולוגיה, אבות הכנסייה, אגריפס הראשון, אדום (עם), אדוריים, אוסיריס, אולימפוס, אווריס, אימפריית קרתגו, נצרות, נגד אפיון, נדר, נילוס, סאטיר, סערה, ספר זכריה, סרקסטי, סרטן (קבוצת כוכבים), סת, סטראבון, סימפוזיון, סיפור מסגרת, סיציליה, ערוד, עשר מכות מצרים, עלילת קורבן האדם, עלילת המצורעים, עכבר, פאוסניאס (גאוגרף), פסל (יצירה), פסח, פרעה (דמות מקראית), פריאפוס, פלוטרכוס, פטר שפר, פגניזם, פגניות, פדיון פטר חמור, פוסידוניוס, פולחן, פובליוס פטרוניוס, פינדארוס, פילון האלכסנדרוני, פילולוגיה, ציון (כתב עת), קאלימאכוס, קניבליזם, קסיודורוס, קראסוס, קריקטורה, קליגולה, קהלת רבה, קוס (אל), קורח ועדתו, קורבן אדם, קודש הקודשים, קוינה, רש"י, רומן היסטורי, רומא, רומא העתיקה, רוברט גרייבס, שמיים (עמים), שם הוויה, שנאת זרים, שערי המקדש, שרה דבורצקי, שבת, תאוגוניה, תקופת בית שני, תרביץ, תרגום השבעים, תלמי השני, תהילים, תיש, לסבוס, לטינית, טקיטוס, טרטוליאנוס, טוגה, טימוכארס, טיפון, טיטוס, חמור (תת-סוג), חז"ל, חזיר הבית, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חורבן בית המקדש השני, חושך, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חיקסוס, חילול הקודש, בעלי חיים, בצלאל בר כוכבא, בצלאל בר-כוכבא, ברייתא, בלקן, בית סלאוקוס, בית המקדש, בית כנסת, ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס), ביבליותקה היסטוריקה, גמל, גאוגרפיקה, גאיה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גרפיטי אלכסמנוס, גלות בבל, גזרות אנטיוכוס, גזירות אנטיוכוס, גב (אל), גבעת הפאלאטיום, גדליהו בן אחיקם, דמוקריטוס (היסטוריון), דאר (עיר מקראית), דאוס אקס מכינה, דלוס, דורא, דיוניסוס, דיודורוס, דיודורוס סיקולוס, המאה ה-1, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-3, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-5 לפנה"ס, המאה ה-6, המאה ה-7 לפנה"ס, המנורה, המשיח, האלף ה-1 לפנה"ס, הסיודוס, העת העתיקה, הקטאיוס איש אבדרה, הר חברון, הרודוטוס, השפלה, התרבות ההלניסטית, התלמוד הבבלי, החברה המערבית, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הורוס, הים האגאי, היסטוריון, כהן, כהן גדול, יעקב נפתלי שמחוני, יציאת מצרים, ירושלים, יחזקאל הטראגיקן, יב, יהדות מצרים, יהדות בבל, יהודי מומר, יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוחנן הורקנוס הראשון, יוון העתיקה, יוונית דורית, 200, 200 לפנה"ס, 40, 63 לפנה"ס, 70. להרחיב מדד (171 יותר) »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

מארסיאס

מארסיאס (ביוונית: Μαρσύας) הוא סאטיר מהמיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומארסיאס · ראה עוד »

מנסיאס

מְנַַסֵיאַס (Mnaseas, ביוונית: Μνασέας) איש פַּאטַרַה שבליקיה (באסיה הקטנה), היה סופר יווני שחי ופעל בסביבות שנת 200 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומנסיאס · ראה עוד »

מנתון

מַנֶתּוֹן (ביוונית: Μανέθων, או מַנֶתּוֹס Μανέθως וגם מַנֶתּוֹ) היה היסטוריון מצרי-הלני וכוהן של הדת המצרית, בתקופה התלמית במאה ה-3 לפנה"ס, בזמנו של תלמי השני, פילדלפוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומנתון · ראה עוד »

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומנחם שטרן · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצרים התלמיית

#הפניה ממלכת בית תלמי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומצרים התלמיית · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומצווה · ראה עוד »

מקדש אדפו

מקדש אֶדְפוּ (בערבית: معبد ادفو) הוא מקדש מצרי עתיק, השוכן על הגדה המערבית של הנילוס בעיר אדפו שבמצרים העליונה, כ-100 ק"מ דרומית ללוקסור.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומקדש אדפו · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומרד החשמונאים · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומשה · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומזבח העולה · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומגפה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומדרש · ראה עוד »

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם נוף ממדבר נמיב דיונות במדבר לוב מדבר גובי מדבר אטקמה נוף ממדבר יהודה מִדְבָּר (ברבים: מִדְבָּרוֹת או מִדְבָּרִיּוֹת; נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור נרחב שהאקלים בו יבש ביותר ולעיתים קרובות גם חם במשך היום.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומדבר · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומונותאיזם · ראה עוד »

מוטיב ספרותי

#הפניה מוטיב (ספרות ואמנות).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומוטיב ספרותי · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומוות · ראה עוד »

מכת חושך

מכת חושך בציורו של גוסטב דורה מַכַּת חשֶׁךְ היא המכה התשיעית בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומכת חושך · ראה עוד »

מכת בכורות

מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומכת בכורות · ראה עוד »

מכות מצרים

ג'ון מרטין (1823) מכת דם - ציורו של ג'יימס טיסו (בסביבות 1902-1896) עמוד מתוך ההגדה עם איורים של עשר מכות מצרים מכות מצרים הן סיפור מקראי על עשר מכות שהביא אלוהים על מצרים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומכות מצרים · ראה עוד »

מינוקיוס פליקס

#הפניה מרקוס מינוקיוס פליקס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומינוקיוס פליקס · ראה עוד »

מיתולוגיה מצרית

חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומיתולוגיה מצרית · ראה עוד »

מיזנתרופיה

"המיזנתרופ" מעשה ידי פיטר ברויגל האב כרזה משנת 1719 למחזה "שונא הבריות", מאת מולייר מיזנתרופיה (במקור ביוונית: μισανθρωπία) היא השנאה הכללית, חוסר אמון או בוז כלפי המין האנושי, וכן נטייה שלא לבטוח בבני אדם אחרים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומיזנתרופיה · ראה עוד »

מידאס

מידאס הופך את בתו היחידה לפסל מוזהב שיחזור קברו של המלך מידאס מידאס (ביוונית: Μίδας) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, שלפי האגדה היה מלך פסינוס, עיר בפריגיה שבאסיה הקטנה, הידוע בעיקר מהאגדות על מגע הזהב של מידאס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ומידאס · ראה עוד »

אמברקיה

אמבּרקיה (ביוונית: Ἀμβρακία, לעיתים: אמפּרקיה, Ἀμπρακία) הייתה עיר עתיקה בצפון-מערב יוון.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואמברקיה · ראה עוד »

אמונות טפלות

#הפניה אמונה טפלה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואמונות טפלות · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אנטיוכוס השביעי

מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואנטיוכוס השביעי · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואנטיוכיה · ראה עוד »

אני, קלאודיוס

אני, קלאודיוס (באנגלית: I, Claudius) הוא רומן היסטורי וסדרת טלוויזיה בריטית (שנוצרה בעקבותיו) על חיי הקיסר הרומי קלאודיוס וסביבתו הקרובה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואני, קלאודיוס · ראה עוד »

אסוציאציה

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ, לפי מילון אבן שושן: זִכְרָה) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואסוציאציה · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפונים

אֶפּוֹנִים (Eponym) הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואפונים · ראה עוד »

אפולו

אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והשירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואפולו · ראה עוד »

אפולוניוס מולון

אַפּוֹלוֹניוּס מוֹלוֹן או מוֹלוֹ (ביוונית: Ἀπολλώνιος ὁ Μόλων; חי במאה ה-1 לפנה"ס), היה רטוריקן יווני שכתב חיבור אבוד על היהודים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואפולוניוס מולון · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואפולוגטיקה · ראה עוד »

אפיפניוס מסלמיס

אפיפניוס (ביוונית: Ἐπιφάνιος; 310 לערך – 402) היה אחד מאבות הכנסייה הנוצרית ואחד ממגניה הנוקשים של האורתודוקסיה הנוצרית, הידוע ברדיפתו חסרת הפשרות אחרי תורות כפירה ומינות בעת ביקורו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואפיפניוס מסלמיס · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

ארתפנוס

ארתפּנוּס (גם ארטפּנוּס; ביוונית: Ἀρτάπανος, Artapanus) היה היסטוריון, כנראה יהודי, שחי באלכסנדריה שבמצרים במאה ה-3 או ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וארתפנוס · ראה עוד »

ארטוסתנס

אֵרָטוֹסְתֶנֶס (ביוונית: Ερατοσθένης; 276, קירנה – 194 לפנה"ס, אלכסנדריה) היה מתמטיקאי, גאוגרף ואסטרונום יווני.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וארטוסתנס · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וארכאולוגיה · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואריה כשר · ראה עוד »

אש התמיד

#הפניה אש תמיד.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואש התמיד · ראה עוד »

אתאיזם

סמל אתאיסטי גנרי מוכר, נוצר על ידי דיאן ריד (Diane Reed) ומשמש את ארגון ברית האתאיסטים הבינלאומית אַתֶאִיזְם הוא דחיית האמונה בקיומה של כל ישות אלוהית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואתאיזם · ראה עוד »

אתנוגרפיה

אֶתְנוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ἔθνος "אתנוס" - אומה, עם ו-γράφω "גראפו" - אני כותב) היא תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואתנוגרפיה · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלים אולימפיים

במיתולוגיה היוונית, האלים האולימפיים הם שנים-עשר האלים הראשיים השולטים בעולם.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואלים אולימפיים · ראה עוד »

אליהו ביקרמן

אליהו יוסף ביקרמן (Elias Joseph Bickermann; 1 ביוני 1897 - 31 באוגוסט 1981) היה כרונולוג וחוקר תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואליהו ביקרמן · ראה עוד »

אטימולוגיה

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואטימולוגיה · ראה עוד »

אטיולוגיה

אֶטְיוֹלוֹגְיָה (מיוונית: αιτιολογία, תרגום לעברית: "תורת הסיבות". על פי האקדמיה ללשון העברית: מערך הסיבות) היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואטיולוגיה · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואבות הכנסייה · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואדום (עם) · ראה עוד »

אדוריים

#הפניה אדורים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואדוריים · ראה עוד »

אוסיריס

פסל אוסיריס ממוזיאון קהיר אוסיר (במצרית עתיקה: wsjr, בפיניקית: 𐤀𐤎𐤓, אסר), הידוע גם בשמו היווני אוסיריס (ביוונית: Ὄσιρις) הוא אל המוות במיתולוגיה המצרית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואוסיריס · ראה עוד »

אולימפוס

אולימפוס הוא ההר הגבוה ביוון, גובהו 2,917 מטרים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואולימפוס · ראה עוד »

אווריס

אווריס (יוונית עתיקה: Αὔαρις; מצרית קדומה: ḥw.t wr.t, חות-וארת ובמצרית קדומה יותר משוער שבוטא "חאאת וורת", כלומר "העיר של רצועת המדבר") הייתה בירת החיקסוס (השושלת ה-15) במצרים (1640-1530 לפנה"ס מכוייל) מזוהה היום כמעט בוודאות עם תל א-דבע (תל הצבועים) שבצפון-מזרח דלתת הנילוס, בהצטלבות המחוזות (Nomes) ה-8, ה-14, ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואווריס · ראה עוד »

אימפריית קרתגו

אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה ימית ויבשתית פיניקית במערב הים התיכון, שמוצאה בעיר קרתחדשת.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ואימפריית קרתגו · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ונצרות · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ונגד אפיון · ראה עוד »

נדר

נֶדֶר הוא התחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ונדר · ראה עוד »

נילוס

הלבן (משמאל) מתמזגים בסמוך לאי תותי (קצהו הצפוני בתחתית התמונה) שבסודאן נילוס (מיוונית עתיקה: Νεῖλος; בערבית: النيل, אַ-נִּיל; באנגלית וסוואהילי: Nile; בלוגנדה: Kiira, קִירַה; באמהרית: አባይ ወንዝ, אֶבַּיי וֶנְז; בנוביאנית: Áman Dawū; בקופטית: Ⲫⲓⲁⲣⲟ, פִיאַרוֹ; בעברית מקראית: יְאוֹר) הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ונילוס · ראה עוד »

סאטיר

סאטיר במיתולוגיה היוונית, הסאטירים (ביוונית: Σάτυροι) היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסאטיר · ראה עוד »

סערה

#הפניה סופה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסערה · ראה עוד »

ספר זכריה

ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וספר זכריה · ראה עוד »

סרקסטי

#הפניה סרקזם.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסרקסטי · ראה עוד »

סרטן (קבוצת כוכבים)

סרטן הוא המזל הרביעי בגלגל המזלות, בין תאומים לאריה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסרטן (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »

סת

סת הוא אל עתיק במיתולוגיה המצרית, שבמקור היה אל המדבר.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסת · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסטראבון · ראה עוד »

סימפוזיון

'''סצנת סימפוזיון'''; פרסקו (ציור קיר) מ"קברו של הצוללן", שנת 475 לפנה"ס. מוזאון פאסטום, איטליה סִימְפּוֹזְיוֹן (ביוונית: συμπόσιον, נהגה "סימפּוסיון") - מונח שכיום משמעותו "כנס"; במקור, התייחס לסוג משתה שהיה נהוג ביוון העתיקה, שכלל מופעי בידור שונים ושתיית יין.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסימפוזיון · ראה עוד »

סיפור מסגרת

סיפור מסגרת הוא אמצעי ספרותי עלילתי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסיפור מסגרת · ראה עוד »

סיציליה

סיציליה (Sicilia; בהגייה לטינית קלאסית: סיקיליה, בהגייה איטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וסיציליה · ראה עוד »

ערוד

ערוד בחי בר יטבתה ערוד בחי-בר יטבתה, 1980 ערוד (שם מדעי: Equus africanus) הוא מין בתת-סוג חמור, שבסוג סוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וערוד · ראה עוד »

עשר מכות מצרים

#הפניה מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ועשר מכות מצרים · ראה עוד »

עלילת קורבן האדם

עלילת קורבן האדם הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה היהודים מקריבים קורבנות אדם, ובפרט בבית המקדש שלהם, ונוהגים בקניבליזם.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ועלילת קורבן האדם · ראה עוד »

עלילת המצורעים

עלילת המצורעים הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה אבותיהם של היהודים היו מצרים מוכי צרעת שגורשו בשל כך ממצרים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ועלילת המצורעים · ראה עוד »

עכבר

Mus mattheyi עכבר זעיר אפריקני עכבר בסלובקיה. עכבר (שם מדעי: Mus) הוא סוג יונק קטן מסדרת המכרסמים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ועכבר · ראה עוד »

פאוסניאס (גאוגרף)

ספרו על יוון, הדפסה מ־1485 בתרגום לאנגלית פאוסניאס (יוונית: Παυσανίας; המאה ה־2 לספירה) היה גאוגרף יווני וכתב ספר בעקבות נסיעותיו בשם תיאורה של יוון (ביוונית: Ελλάδος περιήγησις).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופאוסניאס (גאוגרף) · ראה עוד »

פסל (יצירה)

#הפניה פיסול.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופסל (יצירה) · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופסח · ראה עוד »

פרעה (דמות מקראית)

#הפניה פרעה#פרעה במקרא.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופרעה (דמות מקראית) · ראה עוד »

פריאפוס

פריאפוס (ביוונית עתיקה: Πρῐ́ᾱπος) הוא במיתולוגיה היוונית אל משני של הפריון והחקלאות, מגן חיות המשק, עצי הפירות, הגנים ואיבר המין הגברי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופריאפוס · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופלוטרכוס · ראה עוד »

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופטר שפר · ראה עוד »

פגניזם

#הפניה פגניות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופגניזם · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופגניות · ראה עוד »

פדיון פטר חמור

#הפניה פטר חמור.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופדיון פטר חמור · ראה עוד »

פוסידוניוס

פוסידוניוס מרודוס או מאפמאה (ביוונית: Ποσειδώνιος ο Ροδος או Ποσειδώνιος ὁ Ἀπαμεύς; 135 לפנה"ס לערך – 51 לפנה"ס) היה פילוסוף סטואי, פוליטיקאי, אסטרונום, גאוגרף, היסטוריון ומורה יווני, שנחשב לאיש האשכולות הגדול של דורו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופוסידוניוס · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופולחן · ראה עוד »

פובליוס פטרוניוס

פובליוס פטרוניוס (לטינית: Publius Petronius) היה מדינאי רומאי בעל ניסיון מדיני רב.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופובליוס פטרוניוס · ראה עוד »

פינדארוס

פינדארוס (522–443 לפנה"ס) היה משורר יווני, מיוצריה הדגולים של השירה הלירית ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופינדארוס · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ופילולוגיה · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וציון (כתב עת) · ראה עוד »

קאלימאכוס

קאלימאכוס (ביוונית: Καλλίμαχος; נולד בערך בין השנים 315–310 לפנה"ס ומת לא לפני 244 לפנה"ס) היה מגדולי משורריה של התקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקאלימאכוס · ראה עוד »

קניבליזם

קניבליזם שבטי בברזיל, 1557 אינקונבולום), 1493 קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס קניבליזם או אכילת אדם (באנגלית: Cannibalism), היא התנהגות של בני אדם האוכלים בשר של אדם אחר.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקניבליזם · ראה עוד »

קסיודורוס

#הפניה קאסיודורוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקסיודורוס · ראה עוד »

קראסוס

#הפניה מרקוס ליקיניוס קראסוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקראסוס · ראה עוד »

קריקטורה

קריקטורה שפורסמה בשנת 1868 בעיתון צרפתי, ומציגה את צ'ארלס דיקנס חוצה עם ספריו את תעלת למאנשקריקטורה משנת 1871, המציגה את צ'ארלס דרווין כקוף אדם קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק, להוסיף מאפיין הומוריסטי לאדם, ולעיתים גם לעורר ביקורת.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקריקטורה · ראה עוד »

קליגולה

גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקליגולה · ראה עוד »

קהלת רבה

קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקהלת רבה · ראה עוד »

קוס (אל)

קוֹס (בניב האדומי: 𐤒𐤅𐤎; באכדית: qa-uš;Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 122-123. יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107). ביוונית: Κος), היה האל הלאומי של האדומים בזמן שבתם בממלכת אדום ובחבל אידומיאה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקוס (אל) · ראה עוד »

קורח ועדתו

#הפניה מחלוקת קורח ועדתו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקורח ועדתו · ראה עוד »

קורבן אדם

סלטה, ארגנטינה קורבן אדם או הריגה טקסית היא פעולת המתה של בן אדם אחד או יותר, כחלק מפולחן דתי, שמהווה מקבילה לפרקטיקות השונות של הקרבת בעלי חיים ושל קורבן דתי באופן כללי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקורבן אדם · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקודש הקודשים · ראה עוד »

קוינה

#הפניה יוונית קוינה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וקוינה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ורש"י · ראה עוד »

רומן היסטורי

רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ורומן היסטורי · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ורומא · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ורומא העתיקה · ראה עוד »

רוברט גרייבס

רוברט גרייבס רוברט פון רנקה גרייבס (באנגלית: Robert von Ranke Graves; 24 ביולי 1895 - 7 בדצמבר 1985) היה משורר, סופר וחוקר המיתולוגיה היוונית בריטי ממוצא אירי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ורוברט גרייבס · ראה עוד »

שמיים (עמים)

פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ושמיים (עמים) · ראה עוד »

שם הוויה

#הפניה השם המפורש.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ושם הוויה · ראה עוד »

שנאת זרים

שנאת זרים (או קְסֵנוֹפוביה בתעתיק אותיות מיוונית: ξενοφοβια - פחד מהזר או מהמוזר) היא יחס עוין מצד חברי קבוצה מסוימת - חברה, תרבות - אל חברי קבוצות אחרות, רק בשל היותם נבדלים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ושנאת זרים · ראה עוד »

שערי המקדש

מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ושערי המקדש · ראה עוד »

שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ושרה דבורצקי · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ושבת · ראה עוד »

תאוגוניה

כתב יד מהמאה ה-16 של תאוגניה התאוגוניה (ביוונית עתיקה: Θεογονία, בתרגום לעברית: הולדת האלים) היא אפוס יווני עתיק שנכתב על ידי המשורר הֵסִיוֹדוֹס בערך במאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותאוגוניה · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותרביץ · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותרגום השבעים · ראה עוד »

תלמי השני

תַּלְמַי השני פילדלפוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλάδελφος; 309 לפנה"ס - 246 לפנה"ס) היה בנו של מייסד השושלת התלמיית, תלמי הראשון סוטר וברניקי בת מאגאס (ברניקי הראשונה).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותלמי השני · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותהילים · ראה עוד »

תיש

#הפניה עז הבית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ותיש · ראה עוד »

לסבוס

לֶסְבּוֹס (ביוונית: Λέσβος, הגייה מודרנית לֶסְווֹס; בטורקית: מידילי אדאסי - Midilli Adası) הוא אחד מאיי יוון, הממוקם בצפון מזרח הים האגאי, ומהווה את אחת מחמש היחידות האזורית של מחוז צפון הים האגאי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ולסבוס · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ולטינית · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וטקיטוס · ראה עוד »

טרטוליאנוס

קווינטוס ספטימיוס פלורנס טרטוליאנוס (בלטינית: Quintus Septimius Florens Tertullianus; בערך 220-155 לספירה) היה תאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וטרטוליאנוס · ראה עוד »

טוגה

אזרח רומי לבוש בטוגה הטוֹגָה, היא סוג של בגד שלבשו הרומאים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וטוגה · ראה עוד »

טימוכארס

טימוכארס (Timochares, ביוונית: Τιμοχάρης) היה היסטוריון שפעל במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, ככל הנראה כהיסטוריון חצר של בית המלוכה הסלאוקי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וטימוכארס · ראה עוד »

טיפון

טיפון טיפון או טיפאוס (ביוונית, Τυφάων או Τυφωεύς) היא מפלצת אגדית מן המיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וטיפון · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וטיטוס · ראה עוד »

חמור (תת-סוג)

פרא חמור (שם מדעי: Asinus) הוא תת-סוג בסוג סוס שבמשפחת הסוסיים בו כלולים שלושה מינים חיים: הערוד, הפרא והקיאנג.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחמור (תת-סוג) · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחז"ל · ראה עוד »

חזיר הבית

http://www.safa-ivrit.org/fauna/sounds.php איך עושה כבשה באתר "השפה העברית" חזיר Tamworth חזירים צעירים בחווה עדר חזירים בספרד חזירים מגזע Meishan חזיר מסוג Potbelly, המראה השמנה אופיינית חזרזיר בשר חזירים במדריד החזיר, או חזיר הבית (שם מדעי: Sus scrofa domesticus או Sus domesticus) הוא תת-מין של המין חזיר בר, ממשפחת החזיריים, אשר בוית על ידי האדם.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחזיר הבית · ראה עוד »

חורבן בית ראשון

#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחורבן בית ראשון · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחורבן בית שני · ראה עוד »

חורבן בית המקדש השני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »

חושך

גשר חשוך עיר חשוכה חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחושך · ראה עוד »

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחיקסוס · ראה עוד »

חילול הקודש

סקילת הדמות המקראית בן אישה ישראלית בשל ברכת השם חילול הקודש הוא מעשה של הבעת זלזול או חוסר כבוד כלפי אלוהים או כלפי דברים אחרים שקדושים בעיני בני דתות מסוימות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וחילול הקודש · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובעלי חיים · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

בצלאל בר-כוכבא

#הפניה בצלאל בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובצלאל בר-כוכבא · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וברייתא · ראה עוד »

בלקן

#הפניה חבל הבלקן.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובלקן · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובית סלאוקוס · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובית המקדש · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ובית כנסת · ראה עוד »

ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס)

הביבליותקה (ביוונית עתיקה: Βιβλιοθήκη, "ספרייה") של פסאודו-אפולודורוס היא קובץ מרוכז של מיתוסים יווניים ואגדות גבורה יווניות, ערוכים בשלושה ספרים, המתוארכים בדרך כלל למאה ה-1 או ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס) · ראה עוד »

ביבליותקה היסטוריקה

"ביבליותקה היסטוריקֶה" (ביוונית עתיקה: Βιβλιοθήκη ἱστορική, "ספריה היסטורית", בתעתיק ללטינית: bibliotheca historica) הוא חיבור היסטורי שנכתב על ידי דיודורוס סיקולוס איש אגירה שבסיציליה, בן המאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וביבליותקה היסטוריקה · ראה עוד »

גמל

גמל (שם מדעי: Camelus) הוא סוג של בעל חיים מכפיל פרסה המותאם לחיים במדבריות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגמל · ראה עוד »

גאוגרפיקה

מפת אירופה לפי סטראבון הגאוגרפיקה (יוונית Γεωγραφικά) נכתבה בין השנים 7 עד 23 לספירה על ידי סטראבון, גאוגרף, היסטוריון ופילוסוף יווני, והיא מאגדת ב-17 כרכים את הידע הידוע בתחום הגאוגרפיה באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגאוגרפיקה · ראה עוד »

גאיה

גאיה (ביוונית: Γαῖα צורה שירית של Γῆ, אדמה) היא כינוי להאנשה של כדור הארץ, שמה של האדמה בתרבויות מסוימות וכן שמה של אמא אדמה במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגאיה · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גרפיטי אלכסמנוס

גרפיטי אלכסמנוס גרפיטי אלכסמנוס הוא גרפיטי רומאי עתיק אשר נשרט בטיח על קיר של חדר הסמוך לגבעת הפאלאטיום ברומא.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגרפיטי אלכסמנוס · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגלות בבל · ראה עוד »

גזרות אנטיוכוס

#הפניה גזירות אנטיוכוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגזרות אנטיוכוס · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גב (אל)

גֶּבּ או סֶבּ או קֶבּ הוא שמו של אל האדמה וההאנשה של הארץ במיתולוגיה המצרית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגב (אל) · ראה עוד »

גבעת הפאלאטיום

מבט אל ארמונות הקיסרים שעל גבעת הפאלאטיום מכיוון הסירקוס מקסימוס גבעת הפאלאטיום (בלטינית: Palatium), הגבעה הפאלאטינית, או גבעת פאלאטינו (באיטלקית: Colle palatino), היא הגבעה המרכזית בין שבע גבעות רומא והיא בין האזורים העתיקים ביותר שהייתה קיימת עליהם התיישבות קבע בעיר רומא שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגבעת הפאלאטיום · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

דמוקריטוס (היסטוריון)

דָמוֹקריטוּס (Damocritus, ביוונית: Δαμόκριτος) היה היסטוריון, שפעל ככל הנראה במאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודמוקריטוס (היסטוריון) · ראה עוד »

דאר (עיר מקראית)

#הפניה תל דור.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודאר (עיר מקראית) · ראה עוד »

דאוס אקס מכינה

דֵאוּס אֶקְס מָכִֿינַה (בלטינית: Deus ex machina; מיוונית: Ἀπὸ μηχανῆς θεός, אָפּוֹ מֵכַאנֵס תֶאוֹס) הוא מונח שפירושו אֵל מחוץ מכונה ("מכונה" במובן של מנגנון, מכניקה).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודאוס אקס מכינה · ראה עוד »

דלוס

דֶלוֹס (ביוונית: Δήλος) הוא אי יווני בים האגאי, השוכן במרכזו של ארכיפלג הקיקלאדיים, כשלושה ק"מ דרומית-מערבית לאי מיקונוס אליו הוא שייך מבחינה מנהלתית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודלוס · ראה עוד »

דורא

האצטדיון הבינלאומי דורא דוּרַא (בערבית: دورا) היא עיר בנפת חברון של הרשות הפלסטינית, כ-7 ק"מ דרום-מערבית לחברון.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודורא · ראה עוד »

דיוניסוס

פסל דיוניסוס (עותק רומי של פסל יווני מהמאה ה-4 לפנה"ס), המוזיאון הבריטי בלונדון צלמית של בכחוס מחרס, מהתקופה הרומית המאה ה-1 עד המאה ה-3. אוסף המוזיאון הימי הלאומי, חיפה דיוניסוס אוחז קנתרוס (כלי שתייה), ציור על גבי אמפורה, סביבות 480–490 לפנה"ס, מוזיאון הלובר דיוניסוס (ביוונית: Διόνυσος, מבוטא Dionysos. למיתולוגיה הרומית נלקח השם היווני בכחוס (Βάκχος) שמשמעותו גם "יין" כשם עצם; השם בכחוס אומץ על ידי בני רומא שבה היה קרוי "ליבר" בקרב הפלבאים), הוא אל כתוני שגילם את מחזור הטבע והפריון בטבע.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודיוניסוס · ראה עוד »

דיודורוס

#הפניהדיודורוס סיקולוס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודיודורוס · ראה עוד »

דיודורוס סיקולוס

''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-1 לפנה"ס

המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-6 · ראה עוד »

המאה ה-7 לפנה"ס

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמאה ה-7 לפנה"ס · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמנורה · ראה עוד »

המשיח

#הפניה משיח.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והמשיח · ראה עוד »

האלף ה-1 לפנה"ס

האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

הסיודוס

במוזיאון החדש (ברלין) מהדורה משנת 1539 של חיבורו של הסיודוס "עבודות וימים" הֵסְיוֹדוֹס (ביוונית: Ήσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והסיודוס · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והעת העתיקה · ראה עוד »

הקטאיוס איש אבדרה

הקָטָאיוֹס איש אבְּדֵרה (Hecataeus, ביוונית Ἑκαταῖος, נולד במאה ה-4 לפנה"ס) היה היסטוריון, פילוסוף סקפטי ומדקדק יווני מאבדרה או טאוס, שפעל סביב שנת 300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והקטאיוס איש אבדרה · ראה עוד »

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והר חברון · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והרודוטוס · ראה עוד »

השפלה

#הפניה שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והשפלה · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

החברה המערבית

#הפניה העולם המערבי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והחברה המערבית · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הורוס

סצנה מתוך הדרמה הפולחנית המתארת את ניצחונו של הורוס הרוכן מעל סת' המופיע בצורת היפופוטם במקדש אדפו פסל הורוס במוזיאון הלובר חוֹר או חֶר (כלומר "בז" במצרית עתיקה), הידוע גם בשמו היווני הורוס (ביוונית: Ὧρος), הוא אל המלחמה, ואחד מהאלים הראשיים במיתולוגיה המצרית.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והורוס · ראה עוד »

הים האגאי

הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והים האגאי · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור והיסטוריון · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וכהן גדול · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור וירושלים · ראה עוד »

יחזקאל הטראגיקן

#הפניה יחזקאל הטרגיקן.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויחזקאל הטראגיקן · ראה עוד »

יב

מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויב · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויהדות בבל · ראה עוד »

יהודי מומר

#הפניה משומד.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויהודי מומר · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויהודים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית דורית

יוונית דורית היא קבוצת ניבים יווניים עתיקים שדוברו בדרום ובמזרח הפלופונסוס, בכרתים, רודוס, ובאיים אחרים בים האגאי.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ויוונית דורית · ראה עוד »

200

חצי הכדור המזרחי בשנת 200.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ו200 · ראה עוד »

200 לפנה"ס

#הפניה 209–200 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ו200 לפנה"ס · ראה עוד »

40

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ו40 · ראה עוד »

63 לפנה"ס

#הפניה 69–60 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ו63 לפנה"ס · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עלילת החמור ו70 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עלילת_החמור

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »